<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר חג הסוכות</h1>
<h2>דף ל:</h2>
והכי א"ר יהודאי ריש מתיבתא, יומא תמינאה דהוא יומא טבא, דמתבעי לן למקרי ביום השביעי, קא דחינן ליה וקא קרינן ביום השמיני, אביי אמר שני נדחה, רבא אמר שביעי נדחה [סוכה נ"ה.] והלכתא כותיה דרבא דקא מדחה שביעי, דכל יומא קרינן שני בשלישי, רביעי בחמישי, חמישי בששי, ששי בשביעי. שביעי בשמיני לא קרינן, דקא מדחי לגמרי. אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי, דביומא שיבעאה בחגא דהוא יומא דערבה, סלקי ביום הששי. וכשתזדמן שבת בחולו של מועד של תשרי קורין שבעה, מן ראה אתה אומר אלי עד לא תבשל גדי, וקורא מפטיר בעניינו של יום שנזדמנה לו שבת. אם חלה להיות ביום ששי, מפטיר קורא שני עניינין ביום החמישי וביום הששי. ואם חלה להיות ביום חמישי מפטיר קורא וביום הרביעי וביום החמישי. ואם חלה להיות ביום שלישי מפטיר קורא וביום שני וביום השלישי, ומפטיר ביחזקאל בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג. וזה שקוראין בכל יום שני עניינין, מפני שספק הוא לנו אי יום שני אי יום שלישי. כל יום ויום מסתפק לנו זה הענין, אם היום צריך לקרות או למחר, לפיכך קורין שני עניינין.
ותפלת יום טוב שני כמו יום ראשון. וכל ימי החול של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפללין שמנה עשרה כדרך כל השנה, ואומר יעלה ויבא בעבודה, ומוציאין ס"ת וקורין בקרבנות החג ד' בני אדם, אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהן. וכיצד קורין בקרבנות החג. ביום ראשון של חולו של מועד, שהוא ג' לחג, כהן קורא וביום השני, ולוי קורא וביום השלישי, ישראל קורא וביום הרביעי, וחוזר וקורא ישראל וביום השני ענין אחד בלבד. וביום השני של חולו של מועד, שהוא יום ד' לחג, כהן קורא וביום השלישי, ולוי קורא וביום הרביעי, ישראל קורא וביום החמישי, וחוזר וקורא ישראל וביום השלישי ענין אחד בלבד. וביום השלישי של חולו של מועד, שהוא יום ה' לחג, כהן קורא וביום הרביעי, ולוי קורא וביום החמישי, ישראל קורא וביום הששי, וחוזר וקורא ישראל וביום הרביעי. וביום הרביעי של חולו של מועד, שהוא יום ו' לחג, כהן קורא וביום החמישי, ולוי קורא וביום הששי, ישראל קורא וביום השביעי, וחוזר וקורא ישראל וביום החמישי. וביום החמישי של חולו של מועד, שהוא יום שביעי לחג, שהוא יום הושענא רבה, כהן קורא וביום הששי, ולוי קורא וביום השביעי, ישראל קורא וביום השמיני, וחוזר וקורא ישראל ביום הששי ענין אחד.
<h2>דף לא.</h2>
ובמוסף מוציאין ס"ת, וקורין ביום ראשון שור או כשב או עז. ומפטיר קורא ובחמשה עשר יום לחדש השביעי עד סוף פסקא. ומפטיר ביום ראשון בזכריה הנה יום בא לה' עד סוף פסקא. ויום שני קורין גם כן הכי כאתמול, שור או כבש או עז. ומפטיר קורא ובחמשה עשר יום כאתמול, ומפטיר ותשלם כל המלאכה עד ובידו מלא, דמלכים.
ובמוסף מוציאין ס"ת וקורין כל הבכור עד סוף פיסקא. ומפטיר קורא ביום השמיני עצרת עד סוף פיסקא. ומפטיר במלכים מן ויהי ככלות שלמה עד סוף פיסקא, וביום שני שהוא יום שלשה ועשרים בתשרי מוציאין ס"ת וקורין בו עשרה בזאת הברכה, והגומר נוטל שכר כנגד כולן. שכן אמרו חכמים עשרה שקראו בתורה גדול שבכולן גולל ס"ת. ומפטיר קורא כאתמול ביום השמיני עצרת עד סוף פיסקא ומפטיר במלכים ויעש שלמה. ויש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ. ולאחר שמפטירין בנביא מברכין...
